Ludwig von Mises "Human Action" / ליודוויג פון מיזס - "פעילות אנושית": Introduction 1.Economics and Praxeology
| Английский оригинал | Перевод на иврит | |
|---|---|---|
Сожалеем, но текст оригинала доступен только зарегистрированным пользователям. |
מדע הכלכלה הוא הצעיר שבמדעים. אמנם מדעים רבים התפתחו במאתיים שנה אחרונות מתוך תחומי הידע שהכירו היוונים הקדמונים. אך מה שקרה בפועל הוא שחלקי הידע שכבר התמקמו במערכת המחקר הקודמת הפכו עתה לעצמאיים. ,תחום המחקר עצמו עבר חלוקה מחדש מדויקת יותר וטפל בשיטות חדשות. אזורים חדשים בו נחשפו ואנשים החלו לבחון דברים מנקודות מבט שונות מאלו של קודמיהם, אבל השדה עצמו לא התרחב. הכלכלה פתחה בפני המדע האנושי תחום שאיש לא בחנו ולא חשב אודותיו לפני כן. התגלית של חוקי ההשפעה ההדדית של תופעות השוק חצה את גבולות מערכת המחקר המסורתית. הידע החדש לא ניתן לסיווג כלוגיקה, מתמטיקה, פסיכולוגיה, פיזיקה או ביולוגיה lordjek 30.01.10 в 20:09 |
|
|
זה זמן רב ניסו הפילוסופים לזהות את היעדים אותם מנסה האל או הטבע להגשים במהלך ההיסטוריה האנושית. הם תרו אחר חוקי הגורל של האנושות והתפתחותה. אבל אפילו אלה מבין ההוגים שמחקרם היה נטול נטיות תאולוגיות נחלו כישלון חרוץ במאמצם, היות ושיטת המחקר שלהם היה פגומה. הם התייחסו אל האנושות כיחידה אחת שלמה או אל מושגים הוליסטיים אחרים כגון אומה, גזע או כנסייה. הם הציבו בצורה שרירותית למדי את היעדים אליהם בהכרח תוביל ההתנהגות של אותן ישויות. אבל הם לא הצליחו לתת תשובות מניחות את הדעת באשר לגורמים המכריחים את הפרטים השונים הפועלים להתנהג בצורה כזו שתשיג את המטרה אשר הוצבה על ידי ההתפתחות הבלתי-נמנעת של הכלל. הם נקטו באמצעים נואשים: התערבות פלאית של כוח עליון בצורת התגלות, או על ידי האצלת כוח על נביאים ומנהיגים מקודשים, הרמוניה קבוע מראש, גזירה קדומה או הפעולה של "נשמת העולם" או "נשמת האומה" המיסטית והמופלאה. אחרים דיברו אודות "חכמת הטבע" אשר שתלה באדם את הדחפים המניעים אותו בעל-כורחו בדיוק בנתיב בו ביקש הטבע להוביל את האנושות. lordjek 30.01.10 в 20:10 |
||
|
פילוסופים אחרים היו יותר מציאותיים. הם לא ניסו לנחש את התכנית של הטבע או של האל. עיקר כוונתם היתה לייסד חוקים של פעילות פוליטית, מעין טכניקה של ממשל וניהול מדינה. מוחות ספקולטיביים הגו תוכניות שאפתניות של רפורמה מקיפה ורקונסטרוקציה של החברה. הצנועים מביניהם הסתפקו באיסוף וסיסטמטיזציה של ידע היסטורי. אך כולם היו משוכנעים כי במהלך האירועים החברתיים לא מתקיימת חוקיות כגון זו המצויה בהגיון האנושי ובתופעות הטבעיות. הם לא חיפשו את חוקי שיתוף הפעולה החברתי מאחר ולדעתם יש ביכולתו של האדם לארגן את החברה כאוות נפשו. אם התנאים החברתיים לא הגשימו את משאלות אותם המתקנים, אם האוטופיות אותן הגו התגלו כבלתי נינות למימוש, האשם נתלה בכשל המוסרי של האדם. בעיות חברתיות נחשבו לבעיות אתיות. מה שנדרש כדי לחולל את החברה המושלמת, כל הם גרסו, היו מושלים טובים ואזרחים בעלי מידות תרומיות. עם בני-טובים כל אוטופיה יכלה להתגשם. lordjek 30.01.10 в 20:18 |
||